תקליטי ויניל: מהו הקסם שמחזיר את התקליט?

שיתוף הפוסט

Share on facebook
ויניל, תקליטי ויניל, האזנה למוזיקה

אותו פריט ויניל עגול עם חריצים המסתובב לאיטו תחת זרוע עם מחט ומנעים את זמננו, חווה עדנה מחודשת.

 בשנות הששים והשבעים זו הייתה הדרך העיקרית לשמוע מוזיקה, בשנות השמונים עם המצאת התקליטור (דיסק) ירדה הפופולריות של התקליטים, אבל אלו מעולם לא נעלמו, ובעשור האחרון חלה עלייה בביקוש לתקליטי ויניל. יקרים יחסית לדיסקים, נפגמים בקלות על ידי שריטות שגורמות לקפיצות וחריקות אך עדיין נדרשים.

מהן הסיבות המובילות את אוהבי המוזיקה של ימינו לבקר בחנות התקליטים הישנה?

נוסטלגיה: מזכרת מימי ילדות ונעורים. עבור לא מעט מאחוז הרוכשים של תקליטי ויניל, שמיעת מוזיקה עם תקליט ופטיפון מזכירה תחושות של ילדות, בית, חמימות ושייכות. זו דרך נוספת עבורם לחוות שוב זמנים עברו.

חידוש: הדור הצעיר של ימינו אמנם מחובר לעולם הדיגיטלי והמהיר אך ממשיך לחפש אחר חוויות שלא התנסה בהן בעבר. כך התחילו הצעירים של ימינו להתעניין בנושא תקליטים לפטיפון. הם לא הכירו את זה קודם לכן, עבורם זה חידוש, וכל מה שחדש, כיפי ומעניין.

מוחשיות: קוטר התקליט כ-30 ס”מ והוא ארוז בעטיפה קשיחה כדי לשמור מפני פגיעות. גודל זה מעביר תחושה שלתקליט יש נוכחות פיזית משמעותית הרבה יותרת בהשוואה לתקליטור, ותחושת המוחשיות של התקליט גבוהה יותר. גודל העטיפה מאפשר עיצוב אטרקטיבי המושך את העין ולעיתים אף מוביל לרכישה.  

טקסיות: האזנה למוזיקה מתקליט דורשת סדרת פעולות מעבר לפעולה אחת כמו הכנסת תקליטור לכונן, חיבור דיסק און קי למחשב, או פתיחת קובץ MP3. בכל פעם שרוצים לשמוע מוזיקה מתקליט, משתמשים בדרך של טקסיות שחוזרת על עצמה:

  • מוציאים את התקליט מהעטיפה.
  • אוחזים בזהירות בשני קצוות התקליט כדי להימנע משריטות.
  • מניחים את התקליט על גבי הפטיפון ומרימים את זרוע הפטיפון לתחילת הניגון של התקליט.
  • באמצע ההאזנה מרימים את המחט והופכים את התקליט.

 זוהי חוויה מיוחדת של טקסיות ותשומת לב לפרטים הקטנים הכרוכים בניגון תקליטי ויניל.

 לא רק אמצעי לשמיעת מוזיקה, התקליט הוא פריט היסטורי עם משמעות שמעבר לזמן, של משהו שתמיד היה קיים, ותמיד שם. זה כמו ספר טוב עם כריכה שאף קורא דיגיטלי לא יכול להחליף.

כתבות נוספות: