המבנה הפיזי של שכבת המידע בCD

המידע הנמצא על גבי הסליל כתוב בקווים ונקודות הנקראים Pit and Land , או שקעים ובליטות, המרחק בין קווי הסליל (ערוץ) נקרא Track Pitch .
כאשר קרן הלייזר חולפת על פני השקעים והבליטות, החזר האור מוסט לסירוגין מהעין אשר קוראת את הקרן וכך מתקבל קידוד של מידע המומר למוזיקה ותוכנה.
כיצד בנוי ה CD

לחץ על התמונה להגדלה

.1 שכבת דפוס עליונה על הדיסק.

.2 שכבת לכה המגנה על שכבת המידע.

.3 שכבת אלומניום דקה המחזירה את קרן הקריאה.

.4 שכבת המידע עשויה פלסטיק שקוף.

.5 קרן הקריאה המוחזרת מהדיסק לקורא האופטי

לחץ על התמונה להגדלה

תאור מבנה דיסק בהגדלה מיקרוסקופית תאור מבנה דיסק בהגדלה מיקרוסקופית

המדידות נעשות באמצעות כוננים אשר הותאמו לכך, עמדת בקרת האיכות מורכבת ממספר רב של כונני בדיקה, כל סדרת ייצור חדשה בכל קו הזרקה נבדקת מייד בתחילת תהליך השכפול.
נתונים אלו שייכים לתחום ה CD, חברת פיליפס פרסמה ספר המגדיר את התקן עבור כל אחד מהפורמטים של המדיה האופטית.

"הספר האדום" – תקליטור אודיו – מכיל קול (Sound) בלבד ללא מידע מחשב. תקן ISO 9660
"הספר הצהוב" – תקליטור קבצים – מכיל קבצי מחשב בלבד ללא ערוצי קול. הקול יכול להופיע כקובץ בלבד.
"הספר הכתום" – תקליטור לצריבה – כידוע סוג זה של תקליטור יכול להכיל גם קול וגם מידע מחשב.
"הספר הלבן" – תקליטור VIDEO CD - מכיל מידע וידאו בתוך ערוץ מידע מחשב. ניתן לקודד לתקליטור סרט של כשעה בפורמט זה. (זה היה הפתרון עד הופעת ה DVD).

פרוט ספרי התקן של פיליפס

לחץ על התמונה להגדלה

לבד מפורמטים אלו קיימים עוד מספר סוגי תקליטורים כגון: CD+G , CD-ROM MODE 2, ENHANCED CD, CD+TEXT, CD-VIDEO שלהם לא נכתבו פורמטים "צבעוניים".

מקור:
מאמרו של חנן אייל בעל ניסיון רב שנים בתחום התקליטורים.